סימני מסחר

סימן מסחר (או לוגו) הוא ציון חזותי בו משתמש אדם או חברה לצורך סימול מוצר או שירות שהם מייצרים או סוחרים בהם. סימן זה יכול להיות מורכב מגורמים שונים: אותיות כגון שם המוצר, איור, סמל גרפי, גופן המשמש לכתיבת שם החברה, דמויות, מספרים או שילובים שונים. למשל: הM של מקדונלדס, גופן שנקנה לשימוש חברה מסוימת ועוד.

 

הגבלת השימוש בסימן מסחר נועדה כדי להגן על חברות או אנשים המוכרים מוצר או שירות מסוים, ולתת להם הגנה משפטית כדי להבדיל את עצמם ממתחריהם.

שלבי רישום סימן מסחר:

  1. בחירת סימן המסחר ובחירת התחום שאליו סימן המסחר משתייך. ניתן לבצע בדיקת רקע במאגר סימני המסחר שבאתר רשם סימני המסחר של רשות הפטנטים, ולבדוק האם קיים סימן מסחר דומה לסימן המסחר הרצוי. במידה ונמצא סימן מסחר דומה לסימן הרצוי (לפי פרמטרים שונים), סימן המסחר שיוגש על-ידינו עלול לא להתקבל על ידי הרשם, ונצטרך לעשות בו שינויים במידת הצורך.

  2. נגיש לרשם סימני המסחר בקשה להגנה על סימן המסחר. הבקשה כוללת תשלום אגרה לטיפול בבקשה לרשות הממשלתית להגנה על קניין רוחני.

  3. בשלב השלישי, נבדקת הבקשה על ידי הרשם. לרוב, בקשה זו נמצאת בבדיקה במשך מספר חודשים.

  4. במידה ונמצא סימן המסחר עומד בתנאים הנבדקו על ידי הרשם, מתפרסמת על כך הודעה ביומן סימני המסחר המאפשרת לציבור להגיש התנגדויות במשך זמן מוגבל.

  5. שלב זה הינו שלב האחרון בתהליך רישום סימן המסחר. בשלב זה בעל סימן המסחר אמור לקבל את האישור הסופי לרישום סימן המסחר. האישור מקנה הגנה מפני מתחרים העלולים להשתמש בסימן זה או בסימן דומה שעשוי לבלבל את צרכני המוצר.

ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינות שונות בעולם. הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, מגנה על סימן המסחר רק בגבולות מדינת ישראל.

האם חובה לרשום סימן מסחר?

 

אין חובה לרישום סימן מסחר. במקרים מסוימים מומלץ לרשום סימן מסחר כדי להנות מההגנה שהוא מספק. ניתן לקבל חלק מההגנה בלי רישום סימן מסחר, אך במידה ונרשום סימן מסחר נקבל יתרונות משמעותיים, כגון: רישום עתידי פשוט יותר במדינות שונות, כוח משפטי נגד איש או חברה שיפרו את סימן המסחר הרשום, ולא נצטרך להוכיח שימוש קודם בסימן עקב מחלוקת משפטית.

**אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ומומלץ להתייעץ טרם רישום סימן מסחר.